אישור עסקאות מקרקעין בבית המשפט
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה – 1965, מחייב אדם שרוצה לעשות עיסקה במקרקעין, לפנות ולקבל אישור מבית המשפט לענייני משפחה, וזאת כאשר בעיסקה ישנו צד שהוא קטין או חסוי ("אדם שמונה לו אפוטרופוס").
כאשר עומדת על הפרק עיסקה כזו, חשוב לדעת איך להגיש את הבקשה בצורה הנכונה, ומה כדאי לצרף אליה עם הגשתה, כדי להימנע מעיכוב בהוצאת העיסקה אל הדרך, ולמנוע "בריחה" של הצד השני. למשרדנו ניסיון רב בהגשת בקשות לבית המשפט לצורך אישור עסקאות מכר כאלו; בכל מקרה בו רוצים למכור נכס מקרקעין של חסוי (אדם שמונה לו אפוטרופוס) או של קטין, מומלץ לקבוע פגישה ולהתייעץ.
כלי חדש בארגז הכלים – ייפוי כח מתמשך
אנשים רבים סבורים, שאם הם ערכו צוואה מסודרת אצל עורך דין, הם "מכוסים" מבחינה משפטית (במיוחד לעת זקנתם), וצוואה עונה על כל הצרכים שלהם.
לכן, חשוב להסביר שני דברים:
- צוואה היא מסמך, אשר נכנס לתוקף רק "אחרי 120" של האדם; כל עוד אדם בחיים – כלל לא "פותחים" את הצוואה שלו. כך, שאין טעם לכלול בצוואה הוראות המתייחסות לתקופת חייו של האדם, כי במשך ימי חייו הצוואה לא בתוקף, ואף אחד לא יידע מה כתוב בה. הוראות המתייחסות לתקופת חייו של האדם, צריכות לקבל ביטוי במסגרת ייפוי כח מתמשך, כפי שנסביר בהמשך.
- צוואה עוסקת בעיקרה בהיבט הרכושי/ממוני של האדם, כלומר – בעזבונו – במה שנותר מרכושו לאחר מותו. כך, שאם האדם רוצה לתת הוראות מסוג אחר, למשל – איך רוצה שיטפלו בו אם יהיה יהיה חולה ולא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו – במקרה כזה צוואה לא תעזור.
ייפוי הכח המתמשך מטפל בדיוק בעניין זה – מצב בו אדם חי, אך מאבד את צלילות דעתו והופך להיות "לא כשיר" מבחינה משפטית – או מה שבעבר נהגו לקרוא "חסוי". במקרה כזה נוצר צורך למצוא מישהו שיטפל בענייניו – האישיים, הרכושיים והרפואיים. בעבר היה פתרון אחד ויחיד למצב זה – מינוי אפוטרופוס ע"י בית המשפט. "ייפוי הכח המתמשך" הוא מכשיר שבא לפשט ולייעל; ייפוי הכח המתמשך נועד לחסוך הליך מסורבל, שבו צריך לפנות לבית המשפט כדי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו צלול בדעתו ולכן לא מסוגל לטפל בענייניו.
ייפוי הכח המתמשך הוא 'המצאה חדשה' יחסית בישראל, ונכנס לשימוש בשנת 2018, באמצעות תיקון בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
עד שנכנס לתוקף החוק בעניין ייפוי כח מתמשך, היו שני מצבים, מבחינת כשרות משפטית של אדם:
- מצב בו אדם צלול וכשיר משפטית – שאז הוא מסגול לדאוג בעצמו לענייניו, ואין צורך בהתערבות;
- מצב בו אדם לא מסוגל לנהל את ענייניו ("חסוי"), ואז יש צורך לפנות לבית המשפט בהליך הנקרא "בקשה למינוי אפוטרופוס", ולמנות לו אפוטרופוס; משמעות פנייה כזו לבית המשפט, היא אובדן מוחלט של השליטה והאוטונומיה של הפרט. זאת, מכיוון שבית המשפט הוא זה שבוחר והוא זה שמחליט מי ינהל את ענייניו של ה"חסוי", לעיתים על רקע בקשות סותרות מצד בני משפחה שונים, הרוצים להתמנות בעצמם, או רוצים למנוע מבני משפחה אחרים להתמנות. דינמיקה זו יוצרת כמובן חשדנות, מאבקים ומריבות בתוך המשפחה. בנוסף, בתוך אותה הקלחת נמצא גם משרד "האפוטרופוס הכללי" שבמשרד המשפטים – גוף המפקח על האפוטרופוס הממונה, ומטיל על האפוטרופוס הממונה את העול להגיש דו"חות, לספק הסברים, פרטות וקבלות לגבי כל עניין כספי (פעוט ככל שיהיה).
לכן, אנו מציעים לכל לקוחותינו, כמעט בכל הגילאים ובכל המצבים המשפחתיים, לערוך ייפוי כח מתמשך. ייפוי הכח המתמשך מאפשר לאדם הממנה, בעודו צלול וחופשי, להחליט מי יהיה אחראי עליו – בצד הכלכלי, בצד האישי – רווחתו האישית – איפה יגור, מי יטפל בו וכו', ובצד הרפואי.
בתוך ייפוי כח מתמשך אפשר לקבוע הוראות והנחיות לגבי כל אלה, לחשוב מראש על בני המשפחה אשר בבוא היום רצוי שיטפלו בעניינים הנ"ל, ולתת לכך ביטוי במסמך. עבור אנשים רבים, סידור זה קונה שלוות נפש.
מה ההבדל בין ייפוי כח רגיל לייפוי כח מתמשך?
השם "ייפוי כח מתמשך" (הידוע באנגלית כ – durable power of attorney) קנה את שמו כ"מתמשך" מעצם העובדה שהוא מתמשך לתקופה שאחרי שאדם מאבד את כשרותו המשפטית. שכן, יש לדעת – ייפוי כח רגיל (כולל ייפוי כח נוטריוני) פוקע ברגע שאדם נהיה לא כשיר מבחינה משפטית (או, כהגדרת החוק – כשאדם נהיה "אינו מבין בדבר"). כלומר – ברגע שאדם מוכרז כ"אדם שמונה לו אפוטרופוס", אין תוקף לייפויי כח עליהם חתם בעבר.
יוצא דופן לעניין זה הוא "ייפוי כח בלתי חוזר" שניתן לצורך ספציפי, בד"כ לצורך עסקה ספציפית שאדם כבר עשה במקרקעין, ואז גם אם מאוחר יותר הוא נעשה "אינו מבין בדבר", עדיין ניתן יהיה שימוש לעשות בייפוי הכח, וזאת לפי סעיף 14(ב) לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965.